ניצולי שואה המוכרים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יכולים לפי קריטריונים מסוימים שיפורטו בהמשך לקבל הכרה ביתר לחץ דם, סכרת ומחלות לב כתוצאה מהרדיפות. להלן פירוט הרקע והזכויות:
ועדה מקצועית שחקרה את הקשר בין המחלות הנ"ל לשואה בראשות פרופ' שני קבעה קריטריונים לקביעת אחוזי נכות בגין מחלות אלו לניצולי שואה המוכרים בחוק נכי רדיפות הנאצים.
קביעת הזכאות מתבססת הן על גיל הניצול בעת תום השואה והן על מספר השנים שחלפו מתום השואה ועד למועד התפרצות המחלה. לחץ כאן לקריאת ההמלצות המתוקנות של הועדה המקצועית נכון ל-2.5.2010
הוועדה חילקה לעניין זה בין ניצולי שואה שהיו בתקופת השואה או בחלק ממנה במחנה/גטו או חיו חיי סתר או תחת זהות בדויה, לבין שאר ניצולי השואה, כאשר לכל אחת מקבוצות אלו ישנם קריטריונים שונים מעט, ולכן חשוב לשים לב בעת בדיקת אפשרות הזכאות, לקבוצה אליה משתייך הניצול.
הקבוצה הראשונה: ניצולי שואה שהיו במחנות/גטאות, חיו חיי סתר או תחת זהות בדויה:
א. מי שהיה בן פחות מ-10 שנים בתום השואה והמחלה הופיעה אצלו בין 10-30שנה מתום השואה יקבל הכרה מלאה בגין המחלה כנובעת מן הרדיפות, ואם היא הופיעה תוך 40 שנה יוכר בהכרה של מחצית המחלה, ואם היא הופיעה תוך 50 שנה יוכר בהכרה של רבע המחלה.
ב. מי שהיה בגיל 10-20 בתום השואה והמחלה הופיעה אצלו עד 10 שנים מתום השואה יוכר בהכרה מלאה, לאחר 10-20 שנה מתום המלחמה יוכר ב- 3/4 מהמחלה, לאחר 20-30 שנה יוכר במחצית מהמחלה, ולאחר 30-40 שנה יוכר ברבע מהמחלה כנובעת מהשואה.
ג. מי שהיה בגיל 20-30 בתום השואה והמחלה הופיעה אצלו עד 10 שנים מתום המלחמה יוכר בהכרה מלאה, לאחר 10-20 שנה מתום המלחמה יוכר במחצית מהמחלה.מעבר לתקופה זו אין הכרה במחלה.
הקבוצה השניה: יתר ניצולי השואה:
לגבי ניצולים אלו, קיימים שני תנאים מקדימים לצורך הכרה במחלה מהמחלות המנויות לעיל כנובעת מן הרדיפות:
1. הניצול מוכר בסעיף של תגובה נפשית לרדיפות בשיעור של לפחות 30%.
2. גיל הניצול בתום השואה היה עד 10 שנים.
בנוסף:
א. מי שהמחלה הופיעה אצלו בתוך 10 שנים מתום השואה- תוכר המחלה במלואה כנובעת מהשואה.
ב. מי שהמחלה הופיעה אצלו לאחר 10-20 שנה מתום השואה- 3/4 יוכר כנובע מן השואה.
ג. מי שהמחלה הופיעה אצלו 20-30 שנה מתום השואה- מחצית מהמחלה יוכר כנובע מן הרדיפות.
ד. מי שהמחלה הופיעה אצלו 30-40שנה מתום השואה- רבע מהמחלה יוכר כנובע מן הרדיפות.
שימו לב: על מנת לזכות בהכרה כלשהי במחלת לב, יתר לחץ דם או סכרת המחלה צריכה להופיע לפני שנת 1995 (לגבי הקבוצה הראשונה). לפי המלצות הועדה המקצועית מי שהמחלה החלה אצלו לאחר 1995 לא יהיה זכאי להכרה, אך דו"ח מבקר המדינה ממאי 2010 קבע בין היתר, כי המלצות הועדה הן כלליות וגורפות ואין התייחסות פרטנית לכל ניצול וניצול ולמאורעות הספציפיים שחווה בשואה. משום כך המליץ מבקר המדינה כי יש לקבוע נוהל לפיו ההחלטה לגבי ההכרה במחלות אלו לא תעשה אך ורק לפי אותן טבלאות סטנדרטיות, אלא כל מקרה יבדק לגופו.
להורדת טבלא המסכמת את ההכרה במחלות הנ"ל לפי המלצות הועדת המקצועית לפי גיל הניצול והזמן שחלף מהשואה לחץ כאן.
לבקשה לדוגמא להכרה בלחץ דם, סכרת או מחלת לב לחץ כאן.
(מי שמבקש להגיש בקשה להכרה ביותר ממחלה אחת מאלה שצוינו בבקשה לדוגמא, עדיף שיגיש את בקשתו על עותקים נפרדים).
חדש מאוקטובר 2011: הכרה בהתפתחות סיבוכים מאוחרים של יתר לחץ דם בניצולי שואה המוכרים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
הועדה המקצועית בראשות פרופ' שני קבעה לאחרונה בדו"ח חדש מטעמה את הקשר בין יתר לחץ דם שנגרם על ידי רדיפות הנאצים לבין התפתחות של אירוע מוחי, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב ומחלת לב כלילית.
הועדה קבעה כי יש קשר ברור בין הופעת אירוע מוחי, אי ספיקת לב והפרעות קצב ובין יתר לחץ דם.
הועדה קבעה גם קריטריונים ברורים לפיהם "בחולים בהם הוכר קשר סיבתי בין הופעת יתר לחץ דם ורדיפות הנאצים נכיר בהופעת סיבוכים של אירוע מוחי, אי-ספיקת לב והפרעות קצב".
שיעור ההכרה באותם סיבוכים נקבע על ידי הועדה לפי שיעור ההכרה ביתר לחץ הדם וחלוף הזמן מאבחון יתר לחץ הדם.
לשם דוגמא, לגבי סיבוכים של אירוע מוחי – במידה ושיעור ההכרה ביתר לחץ הדם היה מלא וחלפו עד 20 שנה מעת אבחון יתר לחץ הדם, שיעור ההכרה יהיה מלא. במידה וחלפו 20-40 שנה מעת האבחון שעור ההכרה יהיה 66% ובמידה וחלפו יותר מ-40 שנה לא תהיה הכרה כלל.
חשוב גם לציין כי המשמעות כל ההכרה החדשה באותן המחלות לא מסתכמת רק בהגדלת שיעור הנכות המוכר אלא גם ניתן לקבל מימון לגבי תרופות, טיפולים ונסיעות הקשורים כולם לאותה מחלה מוכרת.
את הדו"ח החדש לגבי הקשר בין אירוע מוחי, אי ספיקת לב והפרעות קצב ובין יתר לחץ דם, ניתן להוריד כאן.
הערה: הדו"ח החדש רלבנטי רק למי שקיבל הכרה בלחץ דם בעקבות הרדיפות.
שימו לב: בעקבות ההכרה במחלות כגון אירוע מוחי כמפורט לעיל ואלצהיימר (לחץ כאן לקריאת מידע על הכרה בשיטיון-דמנציה) למקבלי קצבה מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, קיימת גם הזכות שהמודעות אליה נמוכה, לפנות לאוצר בבקשה להשתתפות בהוצאות הגדולות של הטיפול הסיעודי הקשור לאותן מחלות מוכרות.
לקריאת פסק דין הדן בנושא זה לחץ כאן.
יש לפנות למשרד האוצר-הרשות לזכויות ניצולי השואה בכתב, ולנמק את הקשר בין המחלה המוכרת לבין המצב הסיעודי.
פרטי התקשרות עם משרד האוצר ראה כאן.
