בקשה להכרה באוסטאופורוזיס:

בעבר הפסיקה קבעה הכרה של שליש ממחלה זו כקשורה ברדיפות. היום: קיימת הכרה מלאה (כפי שיפורט בהמשך).

הדו"ח המתוקן מטעם הועדה המקצועית בראשות פרופ' שני אשר מונתה  בעקבות ועדת דורנר ובדקה את הקשר בין השואה לבין מחלת האוסטיאופורוזיס קבע, כי לגבי ניצולי שואה המוכרים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים קיים קשר סיבתי מלא בשיעור של 100% בין השואה לבין מחלה זו, מה שמזכה את ניצולי השואה המוכרים באוסטיאופורוזיס בפטור מלא על כל התרופות הקשורות במחלת האוסטיאופורוזיס.
דרגת הנכות תיקבע בהתאם למדרג ולתבחינים שנקבעו בהמלצות.
לחץ כאן לקריאת ההמלצות המתוקנות של הועדה המקצועית נכון ל-2.5.2010. פירוט אחוזי הנכות למי שסובל משבר בגין האוסטיאופורוזיס ראה בעמוד 11 להמלצות.

והנה סיכום עיקר ההמלצות:
א. יש להכיר הכרה מלאה בקשר הסיבתי בין אוסטיאופורוזיס והשואה.
ב. אין משמעות לתאריך גילוי האוסטיאופורוזיס (בניגוד להמלצות של ועדת שני לגבי הסכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב).
ג. גם מי שהיה עובר ברחם אמו בזמן השואה יוכר.
ד. כל ניצול שואה אשר יש לו אוסטיאופורוזיס (על פי מדד צפיפות העצם) בדרגת חומרה של לפחות 2.5- T-score או שבר אוסטיאופורוטי בעבר, יקבל התרופות הדרושות לו ויזכה לפטור מתשלום עבור תרופות אלה.
ה. יש להבטיח לניצולי שואה עם אוסטיאופורוזיס קשה רצף טיפולי במרפאות מקצועיות, כולל מרפאות בתי החולים.
ו. אחוזי הנכות לניצולים שיש להם אוסטיאופרוזיס עם שברים יקבעו לפי מיקום השברים (בגפיים, בחוליות או בירך), לפי מידת חומרתם (עם או בלי ליקוי תפקודי קשה) והאם הניצולים הינם מהקבוצה הראשון (שהו במחנה, גטו, אתר השמדה או חיו חיי סתר או בזהות בדויה) או מהקבוצה השניה (שאר נכי רדיפות הנאצים). נקבעו אחוזי נכות הנעים בין 20% ל-80% לניצולים מהקבוצה הראשונה לפי חומרת השברים ולקבוצה השניה אחוזי נכות בין 15% ל -60% בגין אותם השברים, כפי המפורט בטבלא הבאה: 

 באם בחולה שאובחן כחולה אוסטיאופורוזיס ללא שברים יופיע מאוחר יותר שבר, הנכות תעודכן בהתאם לשינוי שחל במצבו.

לחץ כאן להורדת טבלא המסכמת את מסקנות ועדת שני (בנוגע לאוסטאופורוזיס).
לחץ כאן לקבלת טופס פניה לדוגמא להכרה במחלת האוסטיאופורוזיס כקשורה לרדיפות הנאצים. חשוב לצרף  בקשה תוצאות בדיקות צפיפות העצם ואישורים על שברים שהיו, במידה והיו.